לאחרונה אני נתקלת בהמון משפטים כאלה שמספרים לי כמה שונה זה לגדל את הילד שני, אדראבא הילד השלישי אבל לעולם לא נשארת אותה האמא מהילד הראשון…
1. שינה!
זה קצת מורכב;
ילדה 1: עם בכורתי ניסיתי לזרום.. אבל מהר מאוד נזכרתי שאני לא מהסוג הזורם. מהר מאוד מתי? "משבר גיל 3 חודשים" זה לא סתם מושג זה אמיתי.. יש איזו קפיצת גדילה והשינה שם משתנה. אז הרדמנו אותה עלינו.. במנשא.. גם באמצע הלילה.. עד גיל 9 חודשים. זה היה מתיש, עד שהזמנו יועצת שינה שעזרה לנו בעיקר באמצעות היותה עוגן שאומר לנו מה לעשות כי אנחנו עייפים מידי לחשוב על זה בעצמנו. הרווחנו כמה חודשי שינה ומאז הדברים התהפכו הרבה פעמים.
ילד 2: עד גיל חצי שנה התינוק שלי ישן במיטה שהתחברה לצד שלי במיטה וזה עזר לי מאווווד! זה משהו שממש פחדתי ממנו בילדה הראשונה, הרדמנו אותו קצת בידיים.. קצת בעגלה…קצת עם הנקה וקצת עם בקבוק.
והיו כמה ערבים שהייתי לבד עם שניהם בזמן ההשכבה ולכן סיימתי לקלח את הקטן והנחתי בלול והלכתי לסיים עם הגדולה ועד שהיא נכנסה למיטה הוא כבר נרדם בעצמו. אולי זה מזל.
אבל היום אנחנו יודעים שזה בידיים שלנו.
2. הנקה ואוכל
ילדה1: ביתי הראשונה הייתה על הנקה מלאה, בגיל 5 חודשים נתתי לה פורמולה והיא נכנסה לתגובה מאוד לא נעימה ועל כן ירדתי מהרעיון מן הסתם והמשכתי להניק. הנקתי עד גיל שנה וחודשיים. כשנגמרו הנקות הלילה, היא איבדה עניין בהנקות של היום ונגמר הסיפור. היא הייתה כבר מבוססת אוכל- ובשלב הזה היא בקושי אכלה דברים המכילים סוכר, השתדלנו לתת לה דברים מזינים וכל מיני מאכלים שאפילו אנחנו לא אכלנו.. אבל עד שלב מסוים היא הייתה סמל הבריאות..
ילד 2: הילד השני שלנו היה מחובר זמן רב לאמא, להנקה, למגע להכל… הרגשתי שאני מותשת- ולמרות שמאוד רציתי להניק למרחקים, הייתה שנה יחסית מאתגרת לאחר לידתו. הוא דווקא הגיב בסדר גמור לפורמולה וזה נתן לי יותר מרחב תנועה ואפשרות. בגיל 4 חודשים בערך התחיל לטעום מיני ירקות ומהר עבר למרק טחון, ודייסות סולת וכן הלאה אבל גם התחלנו בשלב המתאים פשוט לתת לו מהאוכל שאכלנו אנחנו והוא למד ככה לאכול- ובבטחון :). החלק המגניב הוא שבמקום שהוא יאכל בריא ואנחנו ג'אנק- בגלל שאכל את מה שאנחנו אוכלים – שינינו גם אנחנו את התזונה שלנו.
3. כביסה!
ילדה 1: האינסטגרם שלי מפוצץ בתמונות מרהיבות של הכביסה של בתי הבכורה, היו לה בעיקר ורודים ולתלות כביסה היה מביא לתמונות מהממות.
הייתי מכבסת את שלה לבד, באיזו אבקה ייחודית לילדים שרקחה מישהי כדיי שיתאים לעורה העדין.
ילד 2: מה אגיד לכם? הצבעים השתנו.. בני קיבל בירושה מאחד הילדים החתיכים בעולם את כל בגדיו , באמת חתיך הורס ואופנתי. בהתחלה הייתי מכבסת את שלו לבד ואת שלנו לבד וראיתי שזה פשוט יוצר לי עבודה מיותרת. במעבר על החומרים שמשתמשים בהם באבקות כביסה ונוזלים למיניהם הגעתי לאריאל בייבי ג'ל שהיה לו ריח שמצא חן בעיניי מאוד, הכתמים של האוכל ממש יצאו ללא מאמץ אבל בעיקר כל הבגדים שלנו מקטן לגדול היו רכים ובריח מהמם!
4. חיתולים
ילדה 1: הגדולה שלי הייתה במעון מגיל 7 חודשים, עם חיתולים רגילים מהסוג הנמכר בכל חנות… מהר מאוד, עם צאתן של השיניים הראשונות החלה תפרחת חיתולים משוגעת (קקי חומצי, בגלל השיניים) אז התחלנו להשתמש בחיתולי בד. כן.. ממש כמו פעם. כיבסנו אותם והסתדרנו ממש לא רע.
היא גם נגמלה מהר יחסית כיוון שהכירה את תחושת הרטיבות של הפיפי שלא נספג והאמת שהיתרון הכי גדול היה שהחיתול שלה הוחלף בתדירות כזו שגם התפרחת נעלמה לגמרי.
ילד 2: מכרתי את כל החיתולים,באהבה. ואנחנו משתמשים היום בחיתולים רגילים שוב. הטוסיק של הקטן עומד באתגרים וגם החיתולים ואנחנו רגועים. גם הוא. אז הכל בסדר .
סה"כ למדנו הרבה יותר מהנקודות האלו. משהו בנו בהחלט השתנה. חשוב לזכור שילד שני בניגוד לראשון איננו לבדו, אנחנו איתו ונותנים את מירב תשומת הלב אבל ההתעסקות שונה באופיה כיוון שהיא נוספת על זו הקודמת… חשוב לזכור שכל ילד בא עם טמפרמנט, אופי, מצב פיזי שונה. גם מצב משפחתי והתמודדות הוריו קשורה לזה. מאחלת לכולם למידה מכל רגע! בטח בהורות!
"עיקר הדיבור הוא הנפש" 