עבר זמן רב מאז אני ואבי הצלחנו ממש להשקיע באוכל. וכשאני אומרת אני ואבי אני מתכוונת אבי.
לא שאני לא משקיעה… פשוט שאני בנוסף על כך שיכולה באופן ממש מרגש ומפעים לשרוף על מחבת אוכל מוכן שהגיע מהפריזר…ה100 אחוז שלי הם 10 אחוז של אבי…
יש לי גם תכונות יפות אחרות אז אני משתדלת לא להיעלב כשבת ה3 שלי מביטה בחביתה שהכנתי ומבקשת קורנפלקס עם חלב.
תכלס היה לי הרבה מה ללמוד מאמא שלי, בשלנית על חלל! היה לנו לפעמים עוף בגריל עם תפוחי אדמה על השולחן… אבל בשאר הפעמים היו ממיטב מתכוני אהרוני ו..מרוקו.
אבל סבתא שלי? בואו נגיד שפעם היא הכינה סלט פירות והכניסה בו אבוקדו.
אולי זה מדלג דור.
פינת אוכל
אז החלטתי לקחת על עצמי אתגר. מדובר באתגר התמקצעות… תקראו לי בכל מיני שמות אבל בא לי ליפול לקלישאת האמא ושתהיה איזה מנה שהילדה שלי אוהבת שדווקא אני מכינה.
בא לי לחכות לאיש שלי עם ארוחה טובה ולא לחכות לו שיחזור ויבשל לנו.
בא לי לארח.. בא לי לעוף!!! אתגר תעופה
פסטה כפרה עליה…
פסטה היא אחת החולשות שלי, גם אבי יודע… אז מה הבעיה לשפוך קצת פסטה לסיר ולהכין איזה רוטב? לא סיפור נכון? מה האתגר פה אם כך??? בואו נכין פסטה מאפס.
יאללה, מתחילה
מודדים חצי קילו קמח, ו450 גרם חלמונים. החוק הוא שהחלמונים יהיו 50 גר' פחות מהקמח. מוסיפים חצי כף שמן זית וקצת מלח…
(רגע אנחנו בפינת מתכונים אז כדאי לי לכתוב "קורט")
את כל הסיפור מעבדים היטב במעבד מזון
ואת הבצק שנוצר שמים למינימום חצי שעה במקרר.
עד כאן ?
אחרי כל זה צריך להכין דפים במכונת ואם רוצים אז גם מרכיבים את החלק שעושה פטוצ'יני- כמו אצלנו..
הפעם הצלחתי.
אין גאה ממני.
עד לאתגר הבא 🙂
"עיקר הדיבור הוא הנפש" 