ואז באה מיכל

​רוצה לספר לכם על לב מחבק אחד שפגשתי. נשמע מצחיק? קלישאה? חכו. 

זוג+2

המעבר מילד ראשון לשני… יש כמה עיניים קוראות שמבינות בלי שאוסיף מילה. אבל בשביל אלה שלא. מתינוק קטנטן לחוסר שינה, סוג של שחזור רגעים ראשוניים שהיו עם הגדולה לידה, והגדולה? לא כל כך גדולה… רק בת שנתיים וחצי- דעו שזה לא קל. כל מבנה המשפחה משתנה וכמו קוביות דומינו נופלות אחת אחר אחת.. הכל משפיע על הכל. 

גילי נולד ואופיר בת 2.5 והכל סער! בבקרים לקחת את אופיר למעון ולתפעל תינוק פצפון ועדין, והייתה לי עזרה- לא הייתי לבד ועדיין – קשה כל כך. 

הקושי היה מפוזר, היקשים בין היחסים שלי עם אופיר והיחסים שלי עם אמא שלי וגילי שכל גך דומה לאופיר התינוקת, היו לילות שהייתי מרגיעה אותו ומדברת איתו כאילו זו היא. העייפות ההורמונים הכל מתעתע.

כשאופיר הייתה חוזרת הביתה הייתה משתמשת במה שהיא יודעת כדיי להיות נוכחת.. הרגישה שכל ייחודה נלקח ממנה והייתה פשוט בוכה – מרגע המפגש ועד שהייתה נרדמת. אני בכיתי איתה. לפעמים אפילו בתוך הבכי היינו מתחבקות מתוסכלות. רציתי לספר לה שאין משהו שייקח לה את זה שהיא הילדה הכי שלי.

ואז באה מיכל 

פגשתי לב מחבק כבר אמרתי? מיכל מדריכת הורים, היא מוכשרת ומוסמכת ונשמה ענקית וגם חברה. אף פעם לא דיברנו ברמה הזו על הילדים.. אבל טבעתי. ממש טבעתי. 

מיכל הקשיבה לי מדברת על הכל, ולבסוף נתנה לי  כמה עיצות מפתח, עיצות זהב, ולא בהרבה מילים – ממוקד. אני מאוד רוצה לשתף את העיצות כולן אבל יש חלק בלב שלי שעוד מחלים מאותה תקופה. קיבלתי חיבוק מהלב של מיכל וזה היה המזל שלי.

אחד המפתחות שנתנה לי היה לחזק את הבטחון של הבת שלי, לתת לה מידי יום להיזכר ולדעת. שהיא חזקה. "אופירי כל הכבוד שהתאפקת וחיכית לי כשהחלפתי לגילי חיתול", "אופיר את משחקת כל כך יפה ילדה חזקה שלי" מיכל אמרה שכדאי לתת לה להרגיש את זה שאני מאמינה בה ובבטחון שלה.

את חזקה, אני חזקה.

לפעמים אמרתי לה את זה כי צריך, לפעמים אמרתי כי הרגשתי כך באמת ולפעמים אמרתי לה את חזקה אהובה שלי והרגשתי שאני אומרת את זה לעצמי. גם זה מותר. אנחנו חזקות.זה עזר.

לנצח אודה על השיחה הזו עם מיכל, על היכולת שלה לקרוא את המציאות שאני מתארת ולדעת בעצמה מה באמת ומה מתרחש בליבי, מה זקוק למרפא ומה למרחב ומרחק זמן.

קוביות דומינו לא מפסיקות ליפול, הראשונה שנפלה המשיכה להפיל אחריה את השאר וכך הכל מוסיף להשפיע. אתמול נגמרו החגים וכל הילדים חזרו למסגרות (תודה לאל!!!) סיפרתי לאופיר ביום קודם שיכול להיות שיהיו ילדים בגן שיהיה להם קשה לחזור מהחופשה. ייתכן שיהיו ילדים שיבכו ויהיה להם קשה להיפרד ואז הפלאית הזו חושבת קצת ואומרת לי – אז אגיד למי שקשה לו שהוא חזק וגדול ויכול .

אמת. לב מחבק.
מיכל בראון זקן – מדריכת הורים בחסד.

 0525583397

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s